בצד אחד של העולם
חיילי צהל לשעבר, פגועים, על הברכיים מול דלתות הברזל האטומות של ביטוח לאומי, משרד הביטחון והכנסת, מתחננים לתמיכה כספית להתקיים בכבוד, ליחס ותשומת לב מהמדינה שאהבו ושירתו ולקצת, קצת חמלה.
בצד השני של העולם
טקסים ואירועי יזכור בכל עיר, קישוטים, במות, סאונד, הפקות, זמרים, פוליטיקאים וגנרלים בחליפות, תקציבים של מיליונים. כדי לזכור את אלו שמתו כשהגנו על המדינה.
אולי צריך עוד יום שמוקדש לאלו שלא נפלו? שיזכרו גם אותם יום אחד בשנה.
