גלובליזציה הינה תהליך שהעולם שלנו עובר בעשורים האחרונים, הוא הולך ונהיה יותר "כפר גלובלי" אחד, הכוונה היא שבעקבות ההתקדמות הטכנולוגית ברשתות, תקשורת, תעופה ופיננסים המרחקים הפיזיים בין מדינות ובין אנשים בעולם כבר לא כל כך חשובים וכולם יכולים לעבוד ולפגוש את כולם יחסית בקלות. זה אחד הגורמים ליצירה של תרבות משותפת, כלכלה גלובלית בין מדינות שתלויות אחת בשניה, "החלפת" ערכים בין חברות שונות ויצירת ערכים וסטנדרטים אוניברסליים.
ביחד עם תהליך הגלובליזציה ולא במקרה, התחיל גם תהליך אורבניזציה (עיור). נדידה של בני האדם ממגורים בפריפריה, באזורים כפריים וביישובים קטנים למגורים בערים הגדולות, מה שגרם לפיתוח נוסף של הערים שעוד יותר העמיק את הפער בינן ובין תושבי הערים המרכזיות לבין תושבי הפריפריה, פער זה בא לידי ביטוי גם בתקציבים ממשלתיים, חלוקת משאבים ועוד. ניתן לומר גם בקצרה שהיום נוצרות לנו "מגה ערים" שעתידות גם להיהפך לערים חכמות עם מיליוני ועשרות מיליוני אנשים. ככל שהערים המרכזיות צומחות עם גורדי שחקים ומגדילות את האוכלוסיה שלהן, ככה האתגר הניהולי שלהם נהיה מורכב יותר ויותר. בין אם זה בתחומי התחבורה (מה שאנחנו רואים על ניסיונות כושלים לפתור את הבעיה כל פעם מחדש, נתיבי תחבור הציבורית, רכבת קלה, מטרו וכו). האתגר התכנוני במגה ערים ובעידן החדש של גלובליזציה ואורבניזציה הוא אדיר ולפי דעתי צריך תכנון והפעלה מתקדמים של טכנולוגיות בינה מלאכותית והטמעתן בכל אספקט יום יומי של העירייה, החל מניהול שירות ותמיכה ועד ניהול כבישים ותחבורה, פשע וביטחון ועוד.
האם לתופעות אלו יש יתרונות? בהחלט אני מאמין שמכל האתגרים יוצאת צמיחה וגדילה אדירים והזדמנויות לייעל ולשפר תהליכים רבים בהיבטי ניהול העיר והתושבים. מי שיהנה מהיתרונות הם התושבים, חברות הטכנולוגיה והעירייה שהולכת להתייעל משמעותית. עם זאת אני רואה הרבה חסרונות לתהליכים הללו, למשל לגבי גלובליזציה, חיבור של הרבה תרבויות ביחד יוצרת בעיות, סכסוכים ורדיפות, שנית, בכל הקשור לאורבניזציה, דווקא יורדת רמת החיים, בשל פרויקטי בנייה בתוך העיר שנמשכים שנים רבות, בנייה בתנופה אדירה וגורמים רבים מספור המייצרים זיהום אוויר ענק שפודע באיכות חייהם של התושבים ובבריאותם, בנייה מביאה איתה עובדים, רכבין וכלים עבדים מבחוץ, אשר גורמים לאי נעימות, עומס תנועתי, מחסור בחניות ועוד שלל תופעות בעייתיות לרמת חיי התושבים. העיר בנויה גם בצורה של עורקים ראשיים וצירים משניים ולכן גם כאשר פרויקט מסוים ליד בית של תושב לדוגמא, מסתיים. מתחיל פרויקט בשכונה הצמודה או המקום אחר וגורם לחסימ "עורק" נוסף, על כן תושבי הערים ככל הנראה לא יוכלו להנות מרמת החיים המובטחת שהעיר רוצה להעניק להם במשך עשורים ויותר.
עוד חסרון להתפתחות האין סופית של העיר היא שקל יותר לפתח מגורים, אזור מסחר, פנאי ועסקים מאשר תשתיות, בין אם זה כבישים, חשמל, רשתות תקשורת, מים וביוב וכיוצא בזה, התקדמות התשתיות תמיד מגיעה לאחר ההתקדמות במגורים ובמסחר דבר שעוד פוגע ברמת החיים, יותר מכך זה לא רק שקצב ההתקדמות לא זהה אלא ניתן לראות מגמה שתשתיות שלא משודרגות במשך שנים גורמות גם לפער הזה לגדול משנה לשנה – ועלול בסופו של דבר לגרום לאסונות. לסיכום אני מאמין גדול ביתרונות של גלובליזציה ואורבניזציה אך ללא ניהול נכון של השלטון המקומי יחד עם השלטון המרכזי הקערה עלולה להתהפך על התושבים.
